יום שבת, 24 בינואר 2009

כיצד למצוא תרגום איכותי


הכפר הגלובאלי בו אנו חיים מצריך אותנו לתקשר וללמוד בשלל שפות. אין כיום תחום בו לא נצרכים שירותי תרגום איכותיים, בין אם בתחומים מקצועיים, לימודיים וכן לצרכי פנאי. על מנת למצוא שירותי תרגום איכותיים, יש להבין את מהותו של התרגום. רבים טועים כי המתרגם הוא פונקציה טכנית המעביר מילים בשפה אחת למקבילים אליהם בשפה האחרת. האמת היא שתפקידו של המתרגם הינו מהותי ועקרוני. המתרגם מהווה גשר להעברת מסרים בין שפות שונות. שפה הינה עולם תכנים עשיר, המבטאת את תוכנה הפנימי של תרבות מסוימת.

על מנת לבטא את אותם הרעיונות משפת המקור בשפת היעד, על המתרגם להיות בעל ידע וכישורים רבים. על מנת להפיק תרגום מוצלח אשר ישמור על כללי הדקדוק ועל קשר בין חלקי המשפטים בטקסט, עליו להיות בעל יכולת וירטואוזית של הבעה והתנסחות מעולה בשתי השפות אשר מבטאות רעיונות דומים, אך באופנים שונים. מעבר להיותו בעל היכולת להתבטא, על המתרגם להיות בקיא בכללי הדקדוק של שפת המקור ושפת היעד. בנוסף להיותו בקיא בשפות הרלוונטיות, על המתרגם להתמצא בתחום בו עוסק הטקסט. במקרים בהם המתרגם הינו מומחה בתחום בו עוסק הטקסט, ישנו סיכוי רב יותר שהמונחים המקצועיים יתורגמו באופן מדויק יותר.

בנוסף לכישורים מקצועיים, על מנת להיות בטוחים כי שירות התרגום יהיה איכותי ומוצלח, יש לפנות חברת תוכן ותרגומים אשר מעסיקה מתרגמים מקצועיים, אך לא פחות חשוב מכך, הינם אמינים וישרים. יושרו של המתרגם חשובה על מנת לוודא כי אם יהיה מקרה שבו הוא יתקשה בתרגום, הוא יתעמק בסוגיה ולא יפתור את הבעיה בניסוח מעומעם. במקרים של תרגומים לצרכים עסקיים, חשיבות יושרו של המתרגם מתעצמת. כאשר נמסרים למתרגם תכנים רגישים, מוסרי התכנים חייבים להיות בטוחים כי לא ייעשה בו שום שימוש מלבד תרגום הטקסט.

לסיכום, השוק רווי במתרגמים רבים המציעים את שירותיהם במחירים נמוכים. למרות שמחירים אלו אטרקטיביים, יש להיות ערים לאיכות התרגום המתקבל. ברוב המקרים, מתרגמים אלו יפיקו תרגום פחות איכותי מאשר תרגומים אשר יופקו על ידי חברת תרגום ותוכן. היעזרות בשירותי תרגום מקצועיים יבטיחו קבלת תוצר איכותי ומדויק.

שיווק וקופירייטינג בסביבה אינטרנטית


במקביל להתפתחותה של רשת האינטרנט, השיווק האינטרנטי גדל בהיקפו בחמש השנים האחרונות באופן משמעותי. במסגרת הרחבת מאמצי שיווק שונים, בעלי אתרים רבים מתלבטים האם לשכור חברת פרסום אשר מעסיקה קופירייטרים אשר מתמחים במדיות רבות או שמא להתעקש על שכירת שירותי חברת שיווק המתמחה בשיווק אינטרנטי. השאלה הבסיסית העומדת בבסיס סוגיה זו היא, האם ישנו הבדל מהותי בין קופירייטינג במדיות שונות והאם ניתן לשלב בין קופירייטינג מוצלח לבין קידום האתר במנועי החיפוש? מאמר זה ינסה לענות על שאלות אלה.

כמענה לשאלה זו, קופירייטר אשר אינו מתמחה בתחום סביבת האינטרנט, כנראה יסבור כי אין הבדל מהותי בקופירייטינג במדיות השונות. הרי בסופו של דבר, מדובר בכתיבה יצירתית אשר נועדה לצרכי שיווק. לעומת זאת, קופירייטר אשר מתמחה בעבודה בסביבה אינטרנטית בוודאי יסבור כי על מנת לעסוק בשיווק ברשת האינטרנט, נצרכת התמחות בתחום זה. תורה בפני עצמה.

השילוב וההתאמה של מאמצי השיווק לאופי קהל היעד מהווה את אחד העקרונות הבולטים והחשובים של השיווק המוצלח. לדוגמה, אופן מסע פרסום הפונה לקהל החרדי לא ידמה למסע פרסום המכוון לקהל חילוני. כתיבה לצורכי תדמית אינה דומה לכתיבה לצורכי שיווק. לעיקרון ישנם דוגמאות רבות מספור. מתוך עקרון זה, חשוב להבין כי קהל הגולשים הייחודי ורשת האינטרנט לכשעצמה מהווה סביבה פרסומית בעלת מאפיינים ייחודיים. לכן, למרות שכל קופירייטר מוצלח כנראה ניחן ביכולת התנסחות מעולה וביצירתיות, אין כל ערובה לכך כי הוא יוכל ליישם את כישרונו והיצירתיות שלו על מנת לייצר מאמצי שיווק מוצלחים באתר האינטרנט שלך.

קופירייטר אשר מתמחה בפרסום ושיווק ברשת האינטרנט, יקפיד על עקרונות רבים אשר יקדמו את האתר במנועי החיפוש ויהפכו את האתר שלך לנעים ונוח לגלישה. בנוסף לכך, קופירייטר מוצלח ידע להקפיד על איזון נכון בין מאמציו לקדם את האתר במנועי החיפוש לבין שמירה על היצירתיות, החדשנות והעניין שעל האתר לעורר בעיני הגולשים.

לסיכום, בעת תכנון ושדרוג אתר האינטרנט שלכם, אנו ממליצים להיעזר בשירותיו של קופירייטר אשר מלבד ליצירתיות ויכולת ניסוח, יש לו גם את ההיכרות, הידע והניסיון אשר יובילו האתר שלכם להיות המוביל בתחומו.

יום ראשון, 11 בינואר 2009

כתיבת תוכן – המדריך לדילמות שבדרך

כתיבת תוכן? – מה הבעיה? מחליטים מה רוצים לכתוב באתר, כותבים ומעלים לאתר. ובכן, זו בדיוק הדרך בה לא כותבים תוכן. כיצד כותבים אם כך תוכן לאתר? זה דורש קצת יותר הסבר.

ראשית יש לומר שכתיבת תוכן לאתר היא מלאכה שדורשת תכנון ומחשבה רבה אף בטרם כתבנו את האות הראשונה. כתיבת תוכן כלאחר יד נראית כמו.. טוב, כמו כתיבת תוכן כלאחר יד. בואו ננסה להיכנס קצת יותר לעבי הקורה ולצייר תמונה של מלאכת הכתיבה "מבפנים".

הדרך הטובה ביותר להחליט על האופן בו נבצע כתיבת תוכן לאתר היא פשוט להציב לעצמנו סידרה של שאלות. התשובות שנענה לעצמנו על השאלות הללו תהיינה "מפת הדרכים" של כתיבת תוכן לאתר שלנו או של הלקוח.
מהן, אם כן, השאלות הללו? נציין רק אחדות מן השאלות הללו ונסביר כיצד התשובה שאנו עונים עליהן עשויה להדריך אותנו במשעוליה של כתיבת התוכן המתאימה לאתר שלנו.

השאלה הבסיסית ביותר לדעתנו היא פשוט לאיזה סוג של אתר מיועד התוכן שאנו כותבים? האם זהו אתר תדמית? האם זו חנות וירטואלית? האם זהו אתר אינפורמטיבי? כל יעוד מחייב, באופן טבעי, כתיבת תוכן שונה בתכלית. כתיבת תוכן לאתר כוללת פעמים רבות מינונים שונים ושילובים שונים של מידע וכתיבה שיווקית ברמה כזו או אחרת ועלינו ככותבי האתר לדעת לשלב ביניהם במידה הנכונה.

שאלה משמעותית נוספת הינה מהו מבנה האתר? כתיבת תוכן אמורה להתאים למבנה האתר המדובר. כל בניה של אתר דורשת קבלת החלטה כיצד לבנות את האתר כך שישיג את מטרותיו ויעביר את מכלול המסרים שהוא מבקש להעביר לגולשים. כל אתר מבקש להעביר כמות מסוימת של מסרים מצד אחד, וכל אתר יכול לכלול מספר עמודים הנע בין עמוד אחד ובין מאות רבות של עמודים ואפילו אלפים. הדילמה נובעת מן העובדה שמצד אחד ככל שמספר העמודים קטן יותר, כל המסרים יהיו פרושים על שטח מצומצם יותר וידרשו פחות הקלקות ופחות "עבודת" גלישה וזמן גלישה של הגולשים. מצד שני ריכוז יתר של מסרים יצור עמוד גדוש בתוכן בלתי ניתן לעיכול ולהפנמה וכך יהיה מתכון בטוח לתכנים חשובים שלא יקלטו על ידי הגולשים. בנוסף הוא יצור רושם של אתר שאינו מחולק כראוי בין סוגי התכנים השונים שהוא מציע, כלומר אתר שלא הושקעה בו עבודת תכנון ראויה ומחשבה מקדימה ולכן זה יצור אצל הגולשים תחושה שהאתר הוא אתר שאינו ראוי לתשומת לב.

שיקול נוסף הקשור למבנה האתר הוא מהו העמוד לו מיועד התוכן. אמנם האינטרנט הוא מדיום חדש יחסית, אך אף במשך הזמן הקצר הזה נוצרו בו מוסכמות מסוימות הקשורות לסוגי הדפים שאמור לכלול אתר ולאופיים של התכנים המתאימים לעל עמוד. "דף נחיתה" צריך להיות כתוב באופן מסוים, דף "אודות" צריך להיות מנוסח באופן אחר, דף "צור קשר" דורש טקסט ייחודי וכן הלאה.

שאלה אחרת היא מהו הז'אנר או התחום אליו שייך האתר? השאלה תנחה אותנו כיצד לבצע כתיבת תוכן לפי הז'אנר או התחום אליו שייך האתר. מדוע זה דרוש? פשוט מאוד. כל תחום מתאפיין בשפה שלו, בעולם מונחים ייחודי לו, בקונוונציות השוררות בו ועוד. מאחר וכל תוכן שאנו מנסחים פועל בתוך שדה קונוונציות כזה, עליו להתאים לתחום אליו הוא מיועד.

שאלה דומה לה היא כמובן מיהו קהל היעד אליו מתכוון האתר לפנות? כתיבת תוכן צריכה תמיד לנסח תוכן המותאם לקהל היעד – להשכלתו, לגילו, לשפתו ולעולם האסוציאציות שלו. טעות שכיחה היא להניח כי כתיבה עבור קהל יעד מסוים שייכת רק לתחומים שיווקיים. כל כתיבה, לכל אתר שהוא, מבקשת לפנות אל קהל, אף כאשר איננו מבקשים למכור לו דבר. בסופו של דבר אנו רוצים שמה שאנו כותבים יהיה רלבנטי עבורו, אחרת לשם מה אנו כותבים?


שאלה נוספת היא מיהם המתחרים של האתר שלנו? בתשובה זו יוכל בעל האתר לעזור לנו טוב מכל. פעמים רבות יאמר לנו בעל האתר - אלה הם המתחרים שלי ואני מבקש תוכן דומה למה שהם מציגים באתר שלהם. הפניה של בעל האתר אל תכנים מסוימים הדומים למה שהוא מבקש להוסיף לאתר שלו יכולה, פעמים רבות, לסייע לנו יותר מאשר כל הדיונים התיאורטיים.

שאלה זו מתחברת אל אחת השאלות החשובות ביותר שהיא פשוט - מה רוצה הלקוח שלנו? מה כוונתו להשיג באמצעות התוכן שנכתוב עבורו ומהו האופן בו הוא רואה את התוכן? האם יש סגנון מסוים המועדף עליו? בסופו של דבר התוכן הוא תוכן עבור אתר של לקוח והלקוח מכיר טוב מאיתנו את האתר שלו, את קהל היעד ואת המטרות שהוא מבקש להשיג באמצעות התוכן שנכתוב עבורו.

נחזור אם כן אל המסר בו התחלנו את המאמר - כתיבת תוכן היא מלאכה הדורשת תכנון מדוקדק עוד בטרם התחלנו לכתוב את האות הראשונה.

בניית אתרים – מסטטיות לאינטראקטיביות

הקשישים שבינינו, המלווים את המדיום האינטרנטי מימיו הראשונים, יכולים להעיד טוב מכל על המהפכה שעברה על האינטרנט בשנים האחרונות. אתרי האינטרנט של ראשית עידן האינטרנט היו תחליפים מקוונים ללוח מודעות שכונתי. ניתן לתארם במילה אחת קצרה וקולעת - פסיביים. בונה האתר היה מעלה את התכנים לאתר, תכנים שהיו קשורים גם באופן הדוק לעיצובו של האתר ושם הם היו נשארים עד זקנה ושיבה או עד שבעל האתר היה מחליט כי הגיע הזמן להחליף שוב את התכנים. הוא היה פונה שוב אל בונה אתרים ושוכר שוב את שירותיו בכדי שיזין לאתר תכנים חדשים.

אך גישה כזו התאימה לאינטרנט של ראשית ימי המדיום, כאשר הגולש המתחיל היה מתרגש מכל מידע חדש שהצליח למצוא ברשת ומכך שהצליח לאתר בית עסק נוסף שהעלה אתר המפרט את שעות הפתיחה שלו. גישה זו אינה מתאימה, מזה זמן רב, לשוק התזזיתי של ימינו, בו הלקוח הוא המלך וכל המדיומים הופכים עולמות בכדי להתאים עצמם באופן אופטימאלי לגולש או לצרכן המדיה.

שמות הקוד היום הם דינאמיות ואינטראקטיביות – שינוי תדיר של תכני האתר, דיאלוג בין הגולש לבין בעלי האתר, ופעמים רבות אף דיאלוג בין הגולש לבין האתר עצמו. בואו ניכנס קצת לעבי הקורה ונראה כיצד הדברים עובדים.
ראשית נזכיר, כי כמו דברים רבים מאוד בעולם, השינויים קשורים באופן הדוק לפיתוחים טכנולוגיים. נזכיר רק כמה מהם כאן, על מנת להדגים כיצד הם שינו את חוקי המשחק בתחום של יחסי גולש-אתר-בעל אתר.

תחום אחד הוא הפרדת תוכן האתר מן העיצוב שלו באמצעות הפיתוח שנקרא CSS. בשחר ההיסטוריה היה ה-HTML, שהוריד לעולם תוכן ועיצוב הכרוכים יחדיו לבלי התר (כמעט). כל שינוי בתוכן גרר גם שינויים בעיצוב ודרש התערבות של מומחים ומתכנתים. בשביל להבין את הבעייתיות אין צורך להיות מתכנת. אם אתה, כבעל האתר, נדרש להזעיק מתכנת כדי לשנות כל מחיר של פריט, תעדיף כבר לוותר על העדכון ולהשאיר את האתר לחובבי הז'אנר בלבד. CSS הוא פיתוח שאפשר להפריד את תוכן האתר מן העיצוב שלו ואפשר הכנסת שינויים בתוכן האתר בקלות יחסית, על אף שגם כאן נדרש עדיין איש מקצוע.

תחום שני הוא כניסתן של מערכות ניהול תוכן דינאמיות, המאפשרות לבעל האתר או לכל מי שאין בידו ידע טכני, אך יש בידו הרשאה מתאימה, להעלות, לשנות להוריד ולעדכן את התוכן של אתר האינטרנט. כאן אפשר לנשום סוף-סוף לרווחה - אתרים לא למומחים בלבד. כל בעל אתר, שהמתכנת שלו צייד את אתרו במערכת תוכן דינאמית ובהוראות המתאימות, יכול להעלות, להוריד, לשנות או לעדכן את התכנים באתר שלו.

אך בכך לא די. גם הגולש זכה לפיתוחים המשפרים את התקשורת שלו עם אתר האינטרנט. בזירה החלו להופיע חידושים חדשים בעלי שמות מאיימים - JAVASCRIPT, DHTML, AJAX ועוד, שעל אף חזותם המאיימת הפכו את אתרי האינטרנט לידידותיים להפליא. הגולש, שנדרש בעבר לשלוח בקשה מחודשת לשרת האינטרנט בנוגע לכל פרט שביקש להזין בטופס באתר או בנוגע לכל פעולה אחרת ואז נאלץ להמתין עד בוש בזמן שבקשתו הזדחלה לאיטה לאורך קווי האינטרנט האיטיים, החל להרגיש לפתע שאתר האינטרנט מגיב לבקשותיו באופן מיידי. גם שרתי האינטרנט, שהיו בסכנת קריסה מתמדת בשל הצורך לטפל בכל הזוטות ששלחו אליהם האתרים, נשמו לרווחה. ובא לציון גואל.

יפה לא? אך כל המומחים מציינים כי אנו מצויים רק בראשיתה של המהפכה. דורות חדשים של אתרים מתדפקים על דלתנו הוירטואלית ובאמתחתם שלל חידושים מסעירים. איננו יודעים מה בדיוק צופן לנו העתיד. אם היינו יודעים היינו מקימים את הסטארט-אפ הבא. אך לא יהיה זה הימור גדול מצידנו לנחש כי אתרי האינטרנט יהפכו להיות מקצועיים יותר ואף יתאימו את עצמם בהתאם לצרכיו ונתוניו של כל גולש וגולש. בקיצור, יש למה לחכות.