קופירייטינג והמאבק על התודעה

מדי שנה, אינספור חברות שוכרות את שירותיו של קופירייטר, (או בשמו העברי "רעיונאי"), בכדי שיעצב עבורם תשדיר פרסום כלשהו, ויעזור בקידום המכירות של מוצריהם. קופירייטינג הוא מקצוע שנוי מאד במחלוקת:
אחדים סבורים כי זוהי עבודת מרמה ובדיה, נוספים חושבים כי זהו מקצוע זוהר ויוקרתי, ואחרים מאמינים כי כישרונו של קופירייטר הוא נדיר וכמעט שלא בנמצא.
עושי החלומות , בודי המילים
קופירייטר, כהגדרתו, הוא אדם הפועל מטעם משרד פרסומי כלשהו ואחראי על "הנדסה ועיצוב" של הרעיונות המשולבים בתוכן הפרסומי.
עבודה של קופירייטר דורשת יכולות לשוניות גבוהות ושליטה מוחלטת בשפה. עליו לספק ללקוחותיו מסרים או תכתובות מבריקים, קליטים ויצירתיים, שיסייעו בשיווק מוצר כלשהו.
למעשה, כל הפרסומות שאנו פוגשים, בכל מדיום (רדיו, טלוויזיה, פרסום חוצות ושלטים, אינטרנט וכד') נכתבו תחת ידיו המוכשרות, יותר או פחות, של קופירייטר. קופירייטר מהווה, למעשה, את החיבור בין הלקוחות ובתי העסק. הוא זה שמרכיב את החלומות, של כולנו, מבטיח לספק עבורנו את המוצר האידיאלי ובד בבד, מייצר גם את כמיהתנו אליו.
כדי להגדיר נכונה את עבודתו של קופירייטר, עלינו להבין מהי פרסומת ומהן מטרותיה.
מהי פרסומת?
הפרסומת היא הכלי העומד לרשותו של קופירייטר. זהו כלי מדהים ויוצא מהכלל, שרבים ממעיטים בערכו. תפקידה של הפרסומת הוא "להציף" אותנו. להביא משהו או מישהו לתודעתנו. ממעיטים בערכה של הפרסומת, אולי, מפני שהיא לרוב לא גורמת לנו "לקום ולקנות". עם כל הכבוד לתחכום שבפרסום, גם אנחנו, הקהל אליו הוא מופנה מתוחכמים במידת מה. הפרסומת חודרת, לאט ובמסירות אל תוך התודעה שלנו, אל המודע והלא מודע שלנו. אמנם לא נרוץ לקנות את הוופל החדש תיכף ומיד, אבל כאשר ניתקל בו בפעם הבאה, בדוכן או קיוסק קרוב, הוא יבלוט על פני השאר. היד תושט אליו, בלי שאפילו נזכור למה. זאת- יודע קופירייטר מוכשר אל- נכון.
זוהי הגאונות שעומדת בבסיס הפרסום. ועבודה גאונית, מבצעים גאונים.
איך זה עובד?
חוששני, שזהו סוד גדול.
התחושה המתמדת , שאיננה נעימה תמיד, היא שיש מישהו חכם מאיתנו. מישהו שיודע מהו מקור החולשות שלנו, ממה אנחנו מפחדים, למה אנחנו מחכים, מה אנחנו מאד רוצים.
אותו אדם מוכשר, הוא הקופירייטר. היה זה קופירייטר שהשכיל להושיב תינוק רך במושב מכונית, כדי לפרסם את בטיחות המכונית, כמו גם, בוודאי, את בטיחות הילד. כי איזו אם לא תרצה להגן על תינוקה באופן הטוב ביותר?
או, למשל, קופירייטר בחר להציג דוגמנית יפהפייה בפרסומת למוצרי שיער. כי הוא יודע שכך כולנו הינו רוצים להיראות.
דוגמה מצוינת נוספת: בשנות ה80, קופירייטר גאון, פרסם כתובות מוזרות במשך מס' חודשים: "אונו" , "אונו" "אונו".
על שלטים בעיר ומחוצה לה, על קירות, בכל מקום.
מה זה אונו, אתם שואלים?
אונו, או בשמה המלא, פיאט אונו, היא אחד הרכבים שהציפו את השוק בשנות ה80. ועובדה זו מדברת בעד עצמה.

הפרסומות לא תמיד גלויות וברורות לנו.
חברת נעליים מובילה,למשל, תשלם הון עתק לבמאי סרט מצליח, רק בכדי שינעיל לרגלי השחקן הראשי שלו זוג נעליים מהקולקציה החדשה שלה.
חברת "קוקה קולה" ,בשנות ה-90, השתמשה בכך שבסרטים מצוירים, התמונה הנעה מורכבת מ24 תמונות בודדות, שהעין לא מבחינה בהן- אלא רק בתנועה המוגמרת, ו"שתלה" ציורים של בקבוקי קולה בין התמונות.
הצופים אמנם לא הרגישו, אבל מלאי הבקבוקים בקולנוע אזל. הדבר היה לא חוקי כמובן, וזהו סיפור אחר לגמרי, אבל דבר אחד ברור לחלוטין:
המאבק על תודעתנו גדול ורב וכמעט כל האמצעים כשרים.


כסאות לילדים מעץ
אז קופירייטר, כאמור, הוא הגאון העומד בבסיס כל זה. האומנם?
כן. הוא ונוספים כמובן, האחראים על הפן הווקאלי, המאיירים ועוד רבים נוספים.
אבל לא תמיד הרעיונות עולים יפה.
כך למשל, תכנים רבים הם בעלי אופי פוגעני, שמייצר את ההיפך מהנדרש.
פרסומות שפונות לגברים הן לפעמים בעלות אופי שוביניסטי, וכך למשל, אשתו של פלוני, לא תאחז עבורו את הדאודורנט החדש של חברה מסוימת, למרות שהוא עצמו, נראה היה נלהב, אבל לרוע המזל היא זאת שעורכת את הקניות הביתה.
אב שרוצה לשלוח את בנו, שהגיע סוף סוף לפרקו ,להשלמת מבחני הבגרות, לא בהכרח יפנה למוסד שעל חזיתו תלוי ההגיג "לך תצטיין". אבל בעיני, הסלוגן הזה דווקא מצא חן.
אם כך, על קופירייטר להיות יצירתי, לשלוט היטב (ובאופן אחראי וחוקי כמובן) ברזי השפה העברית וביכולתם של המוח והנפש הישראליים (במקרה שלנו) להכיל וכן גם לדעת למען מה למי, תוך חישוביות מתמדת של רווח והפסד. למעשה, קופירייטר הוא גאון פסיכולוגי היודע ליצר בעבורנו את חלומותינו ושאיפותינו הכמוסים ביותר. אלו ואחרים, הם מפתח לתרבותנו הנובעת מצרכינו הנפשיים. כך יוצא, שלקופירייטר יש יכולת ממשית ליצור שינוי תרבותי של ממש.
לפעמים, התוצאה של פרסום שגוי היא מצחיקה, כמו למשל הכיתוב "כסאות לילדים מעץ", (מי מעץ, הכיסאות, או הילדים?)
או, שהיא פשוט לא כל כך עובדת. והתוצאות, כאמור, על המדפים.

"גבולות לשונו הם גבולות עולמו".
הסלנג, בד בבד עם התחלפות הדורות, שהיא ברכה לרבים, מביאים עמם נזק, גם לעולם הקופירייטינג. השפה העברית היא מורכבת ואוצרת בתוכה אינסוף אפשרויות, לכל הבא בסודותיה. הקופירייטינג, יופיו טמון למעשה ביכולת המשחק הנבון והמושכל במילים ובמשפטים. אבל, יכולת זו שמורה למעטים.
כך יוצא, שקשה היום להשיג קופירייטר ששולט בשפה על בוריה.
כותב, למשל, מנכ"ל ADMAN , חברה להשמת כוח אדם בעולם הפרסום,
"אני מופתע, כל פעם מחדש, מקופירייטרים המגיעים אלי עם תיקי עבודות המוכיחים בעליל שהם אינם יודעים עברית. לא זו בלבד שאינם יודעים לאיית כהלכה אבל הם גם לא יודעים דקדוק, תחביר ומשמעות, מה שנקרא א-ב של השפה. ואני כבר לא מדבר על אלה שמתעקשים לנקד טקסטים כאשר ברור כשמש
שאין להם מושג ירוק בניקוד"..."כיוון שהם [הקופירייטירים] כותבים את החומר הפרסומי שאנחנו נחשפים אליו, השפעתם על התרבות והשפה שלנו, היא כבדת משקל."

ואכן, כך הדבר. לפרסום ולכותביו ומפיקיו יש אחריות רבה לכבוד השפה ודובריה. אין ספק , קופירייטר שמתנסח בעברית קלוקלת, ממיט קלון על השפה וגם על קהל לקוחותיו. אינטליגנציה ויכולת נובעות היטב ממילים נבונות והבנת החוקיות והיופי של התחביר.
תופעה נוספת רווחת היא השימוש ב"שפה האמריקאית", דהיינו, שזירת מונחים לועזיים לחלוטין בתכני פרסום עבריים.
אינני סבור, בהכרח כי מחסור ביכולת לשונית ועילגות,הם המחייבים קופירייטר "לגנוב" משפט או מילה, ולא להמציאם בעצמו. עלינו לזכור, בבואנו לשפוט את הדברים, כי בבסיס עבודתו של קופירייטר עומד הצורך לפנות אל הקהל. לעתים הקהל עילג בעצמו, ואין ברהיטות יתרון בהכרח.

אם כן, ודאי אין זה פשוט להיות קופירייטר. זהו מקצוע המלווה בקשיים רבים. אין זה קל לספק את הלקוח, בו בזמן גם את מבקרי הפרסום למיניהם, להשתכר כראוי, לחיות ברוגע וכל זאת- כאשר אתה מצליח לבדות ולהפיק תחת ידיך פנינים לשוניות בזו אחר זו.
אין ספק שזוהי עבודה המהלכת על קו דק וכמעט בלתי אפשרי שבין גאונות עסקית, אומנות ייחודית ומידת מה של ממכר אשליות. אין ספק גם כי הקופירייטינג ועבודת הפרסום מאתגרות לא פעם את המוסר.
נכון, אור הזרקורים השמור לחדי הלשון הוא במרחק של מה בכך, אבל את הפירות יקטוף כנראה רק קופירייטר שישכיל לא למען פרסומת לילדים מעץ.

בכתיבת פוסט זה השתתפו גם החברים הבאים: בניית אתרים וגם קידום אתרים

עוד תרגום, והפעם...

תרגום תכנים איכותי לאתרי אינטרנט הוא שורש ההצלחה בפריצה לשווקים חדשים בחוץ לארץ. היופי באינטרנט ובשירותים הניתנים דרך הרשת הוא חוסר התלות במיקום גיאוגרפי. החשיפה לשווקים בחו"ל היא דרך מצוינת להרחבת פעילות העסק, אך עלולה להסתיים במפח נפש וקעקוע העסק בתודעה כיוזמה מקומית. לאחר הכישלון ראשוני בפריצה לשוק הבין לאומי, הדרך היחידה להתנער מהפרה-קונספציה אליה נקלע העסק, היא הזרמת כספים נכבדת ע"מ למתגו מחדש.

יתרונות התרגום האיכותי
תרגום איכותי יביא לטשטוש הפערים הגיאוגרפי בין הצרכן לספק התוכן, וע"י כך להניח את דעתו של הצרכן המבקש לדעת האם עסק זה מהימן או לא. אך כאמור, בכדי להגיע לתרגום איכותי של תוכן האתר, לא מספיק תרגום פשוט של הכתוב, אלא עריכה מלאה של התוכן כך שיהיה נהיר לדובר שפת התרגום בשפת אם, או יעשה את הרושם הראוי על דוברי השפה בכל רמה שהיא. לכן תרגום התוכן חייב להיעשות ע"י דובר השפה כשפת אם. הרבה פעמים הגענו בחיפושינו אחר מוצרים לאתרים המציעים שירותים בשפה קלוקלת, כאשר לחיצה על קישור מובילה לשגיאה או כשעיצוב האתר לא נעים ומזמין. אתרים אלו מפסידים לקוחות באופן גורף.

תרגום תוכן: על ידי מי?
תרגום קטע ע"י אדם שמומחיותו בשפה ובתרגום בכלל הן ללא רבב, יביא להכחדת טעויות שהן טבעיות ומקובלות לדוברי עברית, ואף כאלו שדובר עברית יעבירן מהר מאוד לסדר היום ולא יבחין בהן כלל, כיון שבסופו של דבר אנחנו יכולים לדבר בכל שפה אחרת, אך כולנו חושבים בעברית. לכן הכרח הוא לבצע תרגום ע"י מתרגם שזוהי פרנסתו, ואשר שליטתו בשתי השפות מושלמת.

הצלחה בקנה מידה בין לאומי
תרגום איכותי משרה בטחון רב על צרכן המחפש כתובת לעשות בה את עסקיו, ובאופן אוטומטי משדר מקצועיות ומהימנות. וכמוהו כאתר שעיצובו נקי הפועל ללא שגיאות: עסק מכובד שיש עמו אסמכתאות למהימנותו, והמכבד עצמו די הצורך כדי לתת ללקוחותיו תחושה טובה. ועסק המקדם את עצמו ע"י תחזוקה של אתר האינטרנט שלו, ודאגה מתמדת לאיכות התוכן המפורסם בו, יצליח ללא ספק לפרוץ את מחסום המקומיות ואף להגדיל את נתח הרווחים שלו מהשוק המקומי.

תרגום

מאמר זה נכתב ע"י השועל איציק וולקיטה

תרגום תכנים איכותי לאתרי אינטרנט הוא שורש ההצלחה בפריצה לשווקים חדשים בחוץ לארץ. היופי באינטרנט ובשירותים הניתנים דרך הרשת הוא חוסר התלות במיקום גיאוגרפי. החשיפה לשווקים בחו"ל היא דרך מצוינת להרחבת פעילות העסק, אך עלולה להסתיים במפח נפש וקעקוע העסק בתודעה כיוזמה מקומית. לאחר הכישלון ראשוני בפריצה לשוק הבין לאומי, הדרך היחידה להתנער מהפרה-קונספציה אליה נקלע העסק, היא הזרמת כספים נכבדת ע"מ למתגו מחדש.

יתרונות התרגום האיכותי
תרגום איכותי יביא לטשטוש הפערים הגיאוגרפי בין הצרכן לספק התוכן, וע"י כך להניח את דעתו של הצרכן המבקש לדעת האם עסק זה מהימן או לא. אך כאמור, בכדי להגיע לתרגום איכותי של תוכן האתר, לא מספיק תרגום פשוט של הכתוב, אלא עריכה מלאה של התוכן כך שיהיה נהיר לדובר שפת התרגום בשפת אם, או יעשה את הרושם הראוי על דוברי השפה בכל רמה שהיא. לכן תרגום התוכן חייב להיעשות ע"י דובר השפה כשפת אם. הרבה פעמים הגענו בחיפושינו אחר מוצרים לאתרים המציעים שירותים בשפה קלוקלת, כאשר לחיצה על קישור מובילה לשגיאה או כשעיצוב האתר לא נעים ומזמין. אתרים אלו מפסידים לקוחות באופן גורף.

תרגום תוכן: על ידי מי?
תרגום קטע ע"י אדם שמומחיותו בשפה ובתרגום בכלל הן ללא רבב, יביא להכחדת טעויות שהן טבעיות ומקובלות לדוברי עברית, ואף כאלו שדובר עברית יעבירן מהר מאוד לסדר היום ולא יבחין בהן כלל, כיון שבסופו של דבר אנחנו יכולים לדבר בכל שפה אחרת, אך כולנו חושבים בעברית. לכן הכרח הוא לבצע תרגום ע"י מתרגם שזוהי פרנסתו, ואשר שליטתו בשתי השפות מושלמת.

הצלחה בקנה מידה בין לאומי
תרגום איכותי משרה בטחון רב על צרכן המחפש כתובת לעשות בה את עסקיו, ובאופן אוטומטי משדר מקצועיות ומהימנות. וכמוהו כאתר שעיצובו נקי הפועל ללא שגיאות: עסק מכובד שיש עמו אסמכתאות למהימנותו, והמכבד עצמו די הצורך כדי לתת ללקוחותיו תחושה טובה. ועסק המקדם את עצמו ע"י תחזוקה של אתר האינטרנט שלו, ודאגה מתמדת לאיכות התוכן המפורסם בו, יצליח ללא ספק לפרוץ את מחסום המקומיות ואף להגדיל את נתח הרווחים שלו מהשוק המקומי.

קידום אתרים

מאמר זה נכתב ע"י שועלי תעלול מחברת איי.וי.טקסט

קידום אתרים, כשמו כן הוא, שם כולל למגוון טכניקות שמטרתן להביא למיקסום פוטנציאל החשיפה של אתר לקהל היעד שלו. בחזית הטכנולוגיה, עומדות טכניקות קידום אתרים המתרכזות במניפולציה של אלגוריתמי החיפוש של מנועי החיפוש השונים, במטרה להגיע לאחוזי הפגיעה הגבוהים ביותר כאשר מתבצע חיפוש בנושאים הקרובים לאתר אותו מנסים לקדם.

הרעיון
כאשר מתבצע חיפוש במנוע חיפוש, נעשים שימושים באלגוריתמים מתוחכמים הנעזרים בקריטריונים שונים ומשונים על מנת להבטיח כי האתרים שיוצגו למשתמש כתוצאה לחיפוש אותו התחיל, יכילו את המידע האיכותי ביותר ובכך יקלעו כמה שיותר קרוב למטרת החיפוש של המשתמש. קידום אתרים הוא בעצם העלאת האתרים במעלה המדרג הנ"ל, כיוון שככל שהאתר יופיע גבוה יותר ברשימת התוצאות אותה יראה המשתמש, כך יגדל הסיכוי כי המשתמש יכנס לאתר וייחשף אליו. והרי זאת מטרת בעל האתר.

הפתרון
מחקרים מראים כי אתרים המופיעים במדרג התוצאות במקומות 10 והלאה דינם לכליה, כיוון שמשתמשים נוטים לא להיכנס כלל למקומות הנמוכים במדרג. אחד הקריטריונים בהם מתחשבים מנועי החיפוש הוא איכות התוכן באתר, כלומר ככל שיהיה יותר מידע באתר ובו מילות המפתח יפוזרו בצורה טובה ולכל פיסת טקסט תהיה כותרת מתאימה, הוא יענה בצורה טובה יותר על קריטריון איכות של מנוע החיפוש. עריכת תוכן האתר בצורה נבונה היא שיטת קידום אתרים נפוצה ובדוקה, אך דורשת מומחיות והשקעה, וכמעט ולא ניתן להצליח במימושה ללא ניתוח מעמיק, מחקר ובעיקר כתיבה איכותית.

קידום אתרים – יש מי שיודע לעשות את זה
נחוצה מומחיות להצלחת קידום אתרים וזאת משום שמנועי החיפוש, יש לזכור, פותחו ע"י אנשים מוכשרים הדואגים לשפר ולייעל את ביצועם ללא הפסקה. אנשים אלה חשים מחויבות עזה ללקוחותיהם, בדיוק כמו כל נותן שרות, לכן שימוש בטכניקות קידום אתרים קלוקלות כגון הצפת העמוד במילות המפתח, העתקת תוכן וכולי לא יניב הופעה במקום טוב יותר במדרגי התוצאות, אלא להיפך ולעיתים אף יגרור נידוי מרשימות התוצאות. חשוב לזכור כי ככל שתוכן האתר יהיה איכותי יותר, כך הסיכוי שיופיע במקומות גבוהים יותר ברשימות החיפוש יהיה גבוה יותר, והדרך והפוך את התוכן של אתר אינטרנט לאיכותי יותר היא ע"י פנייה לאנשי מקצוע.

גם מאמר איכות זה נכתב ע"י איי.וי.טקסט -כתיבת תוכן מקורי לצרכי קידום אתרים, קופירייטינג, שרותי תרגום, עריכה או ניהול אתרי תוכן. איי.וי.טקסט הינה חברת תוכן המעסיקה כ35 כותבי תוכן מיומנים, קופירייטרים מהשורה הראשונה, מתרגמים וכן עורך תוכן ולשונאי מהמובילים בארץ. החברה שמה לעצמה דגש להציג ללקוח תוצר איכותי ביותר הנובע מעבודת קידום אתרים, עבודת קופירייטר ושילוב בין התחומים לצרכי כתיבה שיווקית לגולש ולמנוע החיפוש.

קידום אתרים

מאמר זה נכתב ע"י השועלה אדרת וולקיטה

קידום אתרים הוא שם כולל למגוון רחב של טכניקות שמטרתן הגדלת חשיפת אתר אינטרנט בקרב קהל היעד. הדרך הנפוצה והבטוחה ביותר להשגת חשיפה מקסימאלית, קשורה מן הסתם לכלים החושפים בפנינו את כמות המידע הגדולה ביותר ברשת: מנועי החיפוש. מטרת מנוע החיפוש, לפחות אחד המכבד את עצמו, היא להשיב על שאילתא אותה הציג המשתמש במהירות הרבה ביותר, ובאופן המדויק ביותר. השאיפה של מפתחי אלגוריתמי החיפוש העומדים מאחורי המנוע, היא כי הקישור הראשון שיופיע בפני מגיש השאילתא יהיה הקישור אותו חיפש. קידום אתרים היא אומנות קידום האתר במעלה מדרג התוצאות של מנועי החיפוש עד למקומות הראשונים.

אך מלאכה זו, קידום אתרים, מורכבת יותר משנדמה. מנועי החיפוש משתמשים באלגוריתמים סבוכים להפליא, רכיבי בינה מלאכותית, מאגרי מידע המכילים כמויות עצומות של מידע סטטיסטי על אתרי אינטרנט ועוד. כיון שמניפולציה בקוד עצמו אינה אפשרית מסיבות ברורות, הדרך היחידה לקדם אתר היא ע"י אופטימיזציה של מנוע החיפוש, או SEO (Search Engine Optimization). הכוונה, כאמור, אינה אופטימיזציה פיזית של מנוע החיפוש אלא אופטימיזציית המידע עליו עובר מנוע החיפוש, כלומר עריכת התוכן באתר כך שיענה בצורה הטובה ביותר על קריטריוני החיפוש של המנועים השונים. בפועל, עריכת התוכן היא היא קידום אתרים.

על מנת לקבל את הניקוד הגבוה ביותר בבדיקת איכות התוכן של מנוע החיפוש, לא די בהצפת העמוד והאתר במילות המפתח הרלוונטיות. נקיטה בגישה זו עלולה להביא לתוצאות הפוכות כיוון שמנועי החיפוש יודעים לזהות אתרי "זבל" ולדחוף אותם לתחתית המדרג, ובמקרים מסוימים אף להוציא את האתרים מן המדרג כליל. תוכן האתר חייב להיות טקסט איכותי, קריטריון שנבדק ע"י מס' ההופעות של מילות המפתח, פיזורן בדף, מבנה הטקסט בעמוד, כותרות וכולי. כלומר, ככל שהאתר ישדר למנוע החיפוש בצורה הטובה ביותר "אני דף מידע לגיטימי ואמין, ויש בי מידע רלוונטי ולא פרסומי" הסתברותו להגיע גבוה יותר בקריטריון גדול יותר. לפיכך, קידום אתרים לא יכול להתבצע על ידי כל אדם, אלא רק על ידי אלו הבקיאים באומנות קידום אתרים, היודעים ומכירים את הדרכים להפיק את המרב מקריטריוני החיפוש הנוקשים של המנועים, ובנוסף עליהם להיות כותבים מוכשרים.

מהי כתיבה שיווקית

כאשר משתמש סוקר אתר אליו הגיע דרך מנוע החיפוש, לעיתים רחוקות הוא יבלה מול עמוד האינטרנט יותר מכמה דקות. מטרת המשתמש היא לברור בצורה המהירה ביותר את המידע על מנת להחליט אם האתר רלוונטי לצרכיו או לא. לאחר שהמשתמש הגיע למסקנה כי אכן הגיע לכתובת הנכונה, סבלנות היא לא הגישה בה ינקוט גם בשלב זה. כגולשי אינטרנט, מטרתנו היא למצוא את מבוקשינו במהירות ולסיים את עסקינו במהירות גבוהה אף יותר. כתיבה שיווקית היא אומנות עריכת המידע הרלוונטי באתר אינטרנט כך שזמן סקירתו על ידי הגולש יהיה מהיר ככל הניתן.

כתיבה שיווקית - מבוא
ישנם כמה עקרונות חשובים שיש להתחשב בהם בזמן שכותבים כתיבה שיווקית, אך כאמור, לא כל אחד יוכל להגיע לתוצאות טובות אם לא הוכשר לכך כהלכה ואין לו את ה"טאץ'". העיקרון הבסיסי ביותר הוא הדגשת מילות מפתח. כתיבה שיווקית כשמה כן היא, ומטרתה להביא למודעות הגולש את העניין המרכזי בקטע מהר ככל האפשר (אך עדיין לספק מידע רלוונטי ולא רק להציף את העמוד במילות המפתח. חלוקת קטע הקריאה לפסקאות והצמדת כותרת לכל פיסקה המתארת את תוכנה, הוא עקרון כתיבה שיווקית חשוב מאין כמוהו משום שהוא מאפשר לגולש לסננן את המידע מהר יותר ולהחליט האם הוא רלוונטי לגביו. דרך נוספת להקל על סקירה מהירה של המידע הוא חלוקתו לסעיפים. וכאמור, על כל פסקה להכיל רעיון אחד בלבד שקשור באופן ישיר לכותרת הפסקה. ולבסוף, נשאף לחסוך כמה שיותר במילים על מנת לא להלאות את הקורא שכן קורא לאה הוא קורא שחוזר אחורה לתוצאות החיפוש ומחפש אתר אחר, ישיר יותר ונוח יותר לקריאה.

ובכל זאת, איך נגיע לתוצאת הטובות ביותר?
לאחר שעקבנו בקפדנות והתחשבנו בכל אחד מהעקרונות הכתובים לעיל (ועקרונות רבים נוספים שקצרה היריעה מלהכיל), נראה שעדיין יש צורך בתוכן שיהיה קצר, מחולק לסעיפים ופסקאות, שבו לכל פסקה רעיון אחד וכותרת מתאימה ושיחסוך במילים. בעיה. כתיבה שיווקית טובה תתבצע רק ע"י איש מקצוע מוכשר. אדם שיצליח לשבות את תשומת לבו ודמיונו של הקורא מבלי לעבור על אף אחד מחוקיהם הנוקשים של יוצרי כתיבה שיווקית המובילים בתחום. כי אז הוא עצמו יוכל להיכלל בין אותם מובילים.

כיצד למצוא תרגום איכותי

הכפר הגלובאלי בו אנו חיים מצריך אותנו לתקשר וללמוד בשלל שפות. אין כיום תחום בו לא נצרכים שירותי תרגום איכותיים, בין אם בתחומים מקצועיים, לימודיים וכן לצרכי פנאי. על מנת למצוא שירותי תרגום איכותיים, יש להבין את מהותו של התרגום. רבים טועים כי המתרגם הוא פונקציה טכנית המעביר מילים בשפה אחת למקבילים אליהם בשפה האחרת. האמת היא שתפקידו של המתרגם הינו מהותי ועקרוני. המתרגם מהווה גשר להעברת מסרים בין שפות שונות. שפה הינה עולם תכנים עשיר, המבטאת את תוכנה הפנימי של תרבות מסוימת.

על מנת לבטא את אותם הרעיונות משפת המקור בשפת היעד, על המתרגם להיות בעל ידע וכישורים רבים. על מנת להפיק תרגום מוצלח אשר ישמור על כללי הדקדוק ועל קשר בין חלקי המשפטים בטקסט, עליו להיות בעל יכולת וירטואוזית של הבעה והתנסחות מעולה בשתי השפות אשר מבטאות רעיונות דומים, אך באופנים שונים. מעבר להיותו בעל היכולת להתבטא, על המתרגם להיות בקיא בכללי הדקדוק של שפת המקור ושפת היעד. בנוסף להיותו בקיא בשפות הרלוונטיות, על המתרגם להתמצא בתחום בו עוסק הטקסט. במקרים בהם המתרגם הינו מומחה בתחום בו עוסק הטקסט, ישנו סיכוי רב יותר שהמונחים המקצועיים יתורגמו באופן מדויק יותר.

בנוסף לכישורים מקצועיים, על מנת להיות בטוחים כי שירות התרגום יהיה איכותי ומוצלח, יש לפנות חברת תוכן ותרגומים אשר מעסיקה מתרגמים מקצועיים, אך לא פחות חשוב מכך, הינם אמינים וישרים. יושרו של המתרגם חשובה על מנת לוודא כי אם יהיה מקרה שבו הוא יתקשה בתרגום, הוא יתעמק בסוגיה ולא יפתור את הבעיה בניסוח מעומעם. במקרים של תרגומים לצרכים עסקיים, חשיבות יושרו של המתרגם מתעצמת. כאשר נמסרים למתרגם תכנים רגישים, מוסרי התכנים חייבים להיות בטוחים כי לא ייעשה בו שום שימוש מלבד תרגום הטקסט.

לסיכום, השוק רווי במתרגמים רבים המציעים את שירותיהם במחירים נמוכים. למרות שמחירים אלו אטרקטיביים, יש להיות ערים לאיכות התרגום המתקבל. ברוב המקרים, מתרגמים אלו יפיקו תרגום פחות איכותי מאשר תרגומים אשר יופקו על ידי חברת תרגום ותוכן. היעזרות בשירותי תרגום מקצועיים יבטיחו קבלת תוצר איכותי ומדויק.

שיווק וקופירייטינג בסביבה אינטרנטית

במקביל להתפתחותה של רשת האינטרנט, השיווק האינטרנטי גדל בהיקפו בחמש השנים האחרונות באופן משמעותי. במסגרת הרחבת מאמצי שיווק שונים, בעלי אתרים רבים מתלבטים האם לשכור חברת פרסום אשר מעסיקה קופירייטרים אשר מתמחים במדיות רבות או שמא להתעקש על שכירת שירותי חברת שיווק המתמחה בשיווק אינטרנטי. השאלה הבסיסית העומדת בבסיס סוגיה זו היא, האם ישנו הבדל מהותי בין קופירייטינג במדיות שונות והאם ניתן לשלב בין קופירייטינג מוצלח לבין קידום האתר במנועי החיפוש? מאמר זה ינסה לענות על שאלות אלה.

כמענה לשאלה זו, קופירייטר אשר אינו מתמחה בתחום סביבת האינטרנט, כנראה יסבור כי אין הבדל מהותי בקופירייטינג במדיות השונות. הרי בסופו של דבר, מדובר בכתיבה יצירתית אשר נועדה לצרכי שיווק. לעומת זאת, קופירייטר אשר מתמחה בעבודה בסביבה אינטרנטית בוודאי יסבור כי על מנת לעסוק בשיווק ברשת האינטרנט, נצרכת התמחות בתחום זה. תורה בפני עצמה.

השילוב וההתאמה של מאמצי השיווק לאופי קהל היעד מהווה את אחד העקרונות הבולטים והחשובים של השיווק המוצלח. לדוגמה, אופן מסע פרסום הפונה לקהל החרדי לא ידמה למסע פרסום המכוון לקהל חילוני. כתיבה לצורכי תדמית אינה דומה לכתיבה לצורכי שיווק. לעיקרון ישנם דוגמאות רבות מספור. מתוך עקרון זה, חשוב להבין כי קהל הגולשים הייחודי ורשת האינטרנט לכשעצמה מהווה סביבה פרסומית בעלת מאפיינים ייחודיים. לכן, למרות שכל קופירייטר מוצלח כנראה ניחן ביכולת התנסחות מעולה וביצירתיות, אין כל ערובה לכך כי הוא יוכל ליישם את כישרונו והיצירתיות שלו על מנת לייצר מאמצי שיווק מוצלחים באתר האינטרנט שלך.

קופירייטר אשר מתמחה בפרסום ושיווק ברשת האינטרנט, יקפיד על עקרונות רבים אשר יקדמו את האתר במנועי החיפוש ויהפכו את האתר שלך לנעים ונוח לגלישה. בנוסף לכך, קופירייטר מוצלח ידע להקפיד על איזון נכון בין מאמציו לקדם את האתר במנועי החיפוש לבין שמירה על היצירתיות, החדשנות והעניין שעל האתר לעורר בעיני הגולשים.

לסיכום, בעת תכנון ושדרוג אתר האינטרנט שלכם, אנו ממליצים להיעזר בשירותיו של קופירייטר אשר מלבד ליצירתיות ויכולת ניסוח, יש לו גם את ההיכרות, הידע והניסיון אשר יובילו האתר שלכם להיות המוביל בתחומו.

כתיבת תוכן – המדריך לדילמות שבדרך

כתיבת תוכן? – מה הבעיה? מחליטים מה רוצים לכתוב באתר, כותבים ומעלים לאתר. ובכן, זו בדיוק הדרך בה לא כותבים תוכן. כיצד כותבים אם כך תוכן לאתר? זה דורש קצת יותר הסבר.

ראשית יש לומר שכתיבת תוכן לאתר היא מלאכה שדורשת תכנון ומחשבה רבה אף בטרם כתבנו את האות הראשונה. כתיבת תוכן כלאחר יד נראית כמו.. טוב, כמו כתיבת תוכן כלאחר יד. בואו ננסה להיכנס קצת יותר לעבי הקורה ולצייר תמונה של מלאכת הכתיבה "מבפנים".

הדרך הטובה ביותר להחליט על האופן בו נבצע כתיבת תוכן לאתר היא פשוט להציב לעצמנו סידרה של שאלות. התשובות שנענה לעצמנו על השאלות הללו תהיינה "מפת הדרכים" של כתיבת תוכן לאתר שלנו או של הלקוח.
מהן, אם כן, השאלות הללו? נציין רק אחדות מן השאלות הללו ונסביר כיצד התשובה שאנו עונים עליהן עשויה להדריך אותנו במשעוליה של כתיבת התוכן המתאימה לאתר שלנו.

השאלה הבסיסית ביותר לדעתנו היא פשוט לאיזה סוג של אתר מיועד התוכן שאנו כותבים? האם זהו אתר תדמית? האם זו חנות וירטואלית? האם זהו אתר אינפורמטיבי? כל יעוד מחייב, באופן טבעי, כתיבת תוכן שונה בתכלית. כתיבת תוכן לאתר כוללת פעמים רבות מינונים שונים ושילובים שונים של מידע וכתיבה שיווקית ברמה כזו או אחרת ועלינו ככותבי האתר לדעת לשלב ביניהם במידה הנכונה.

שאלה משמעותית נוספת הינה מהו מבנה האתר? כתיבת תוכן אמורה להתאים למבנה האתר המדובר. כל בניה של אתר דורשת קבלת החלטה כיצד לבנות את האתר כך שישיג את מטרותיו ויעביר את מכלול המסרים שהוא מבקש להעביר לגולשים. כל אתר מבקש להעביר כמות מסוימת של מסרים מצד אחד, וכל אתר יכול לכלול מספר עמודים הנע בין עמוד אחד ובין מאות רבות של עמודים ואפילו אלפים. הדילמה נובעת מן העובדה שמצד אחד ככל שמספר העמודים קטן יותר, כל המסרים יהיו פרושים על שטח מצומצם יותר וידרשו פחות הקלקות ופחות "עבודת" גלישה וזמן גלישה של הגולשים. מצד שני ריכוז יתר של מסרים יצור עמוד גדוש בתוכן בלתי ניתן לעיכול ולהפנמה וכך יהיה מתכון בטוח לתכנים חשובים שלא יקלטו על ידי הגולשים. בנוסף הוא יצור רושם של אתר שאינו מחולק כראוי בין סוגי התכנים השונים שהוא מציע, כלומר אתר שלא הושקעה בו עבודת תכנון ראויה ומחשבה מקדימה ולכן זה יצור אצל הגולשים תחושה שהאתר הוא אתר שאינו ראוי לתשומת לב.

שיקול נוסף הקשור למבנה האתר הוא מהו העמוד לו מיועד התוכן. אמנם האינטרנט הוא מדיום חדש יחסית, אך אף במשך הזמן הקצר הזה נוצרו בו מוסכמות מסוימות הקשורות לסוגי הדפים שאמור לכלול אתר ולאופיים של התכנים המתאימים לעל עמוד. "דף נחיתה" צריך להיות כתוב באופן מסוים, דף "אודות" צריך להיות מנוסח באופן אחר, דף "צור קשר" דורש טקסט ייחודי וכן הלאה.

שאלה אחרת היא מהו הז'אנר או התחום אליו שייך האתר? השאלה תנחה אותנו כיצד לבצע כתיבת תוכן לפי הז'אנר או התחום אליו שייך האתר. מדוע זה דרוש? פשוט מאוד. כל תחום מתאפיין בשפה שלו, בעולם מונחים ייחודי לו, בקונוונציות השוררות בו ועוד. מאחר וכל תוכן שאנו מנסחים פועל בתוך שדה קונוונציות כזה, עליו להתאים לתחום אליו הוא מיועד.

שאלה דומה לה היא כמובן מיהו קהל היעד אליו מתכוון האתר לפנות? כתיבת תוכן צריכה תמיד לנסח תוכן המותאם לקהל היעד – להשכלתו, לגילו, לשפתו ולעולם האסוציאציות שלו. טעות שכיחה היא להניח כי כתיבה עבור קהל יעד מסוים שייכת רק לתחומים שיווקיים. כל כתיבה, לכל אתר שהוא, מבקשת לפנות אל קהל, אף כאשר איננו מבקשים למכור לו דבר. בסופו של דבר אנו רוצים שמה שאנו כותבים יהיה רלבנטי עבורו, אחרת לשם מה אנו כותבים?


שאלה נוספת היא מיהם המתחרים של האתר שלנו? בתשובה זו יוכל בעל האתר לעזור לנו טוב מכל. פעמים רבות יאמר לנו בעל האתר - אלה הם המתחרים שלי ואני מבקש תוכן דומה למה שהם מציגים באתר שלהם. הפניה של בעל האתר אל תכנים מסוימים הדומים למה שהוא מבקש להוסיף לאתר שלו יכולה, פעמים רבות, לסייע לנו יותר מאשר כל הדיונים התיאורטיים.

שאלה זו מתחברת אל אחת השאלות החשובות ביותר שהיא פשוט - מה רוצה הלקוח שלנו? מה כוונתו להשיג באמצעות התוכן שנכתוב עבורו ומהו האופן בו הוא רואה את התוכן? האם יש סגנון מסוים המועדף עליו? בסופו של דבר התוכן הוא תוכן עבור אתר של לקוח והלקוח מכיר טוב מאיתנו את האתר שלו, את קהל היעד ואת המטרות שהוא מבקש להשיג באמצעות התוכן שנכתוב עבורו.

נחזור אם כן אל המסר בו התחלנו את המאמר - כתיבת תוכן היא מלאכה הדורשת תכנון מדוקדק עוד בטרם התחלנו לכתוב את האות הראשונה.

בניית אתרים – מסטטיות לאינטראקטיביות

הקשישים שבינינו, המלווים את המדיום האינטרנטי מימיו הראשונים, יכולים להעיד טוב מכל על המהפכה שעברה על האינטרנט בשנים האחרונות. אתרי האינטרנט של ראשית עידן האינטרנט היו תחליפים מקוונים ללוח מודעות שכונתי. ניתן לתארם במילה אחת קצרה וקולעת - פסיביים. בונה האתר היה מעלה את התכנים לאתר, תכנים שהיו קשורים גם באופן הדוק לעיצובו של האתר ושם הם היו נשארים עד זקנה ושיבה או עד שבעל האתר היה מחליט כי הגיע הזמן להחליף שוב את התכנים. הוא היה פונה שוב אל בונה אתרים ושוכר שוב את שירותיו בכדי שיזין לאתר תכנים חדשים.

אך גישה כזו התאימה לאינטרנט של ראשית ימי המדיום, כאשר הגולש המתחיל היה מתרגש מכל מידע חדש שהצליח למצוא ברשת ומכך שהצליח לאתר בית עסק נוסף שהעלה אתר המפרט את שעות הפתיחה שלו. גישה זו אינה מתאימה, מזה זמן רב, לשוק התזזיתי של ימינו, בו הלקוח הוא המלך וכל המדיומים הופכים עולמות בכדי להתאים עצמם באופן אופטימאלי לגולש או לצרכן המדיה.

שמות הקוד היום הם דינאמיות ואינטראקטיביות – שינוי תדיר של תכני האתר, דיאלוג בין הגולש לבין בעלי האתר, ופעמים רבות אף דיאלוג בין הגולש לבין האתר עצמו. בואו ניכנס קצת לעבי הקורה ונראה כיצד הדברים עובדים.
ראשית נזכיר, כי כמו דברים רבים מאוד בעולם, השינויים קשורים באופן הדוק לפיתוחים טכנולוגיים. נזכיר רק כמה מהם כאן, על מנת להדגים כיצד הם שינו את חוקי המשחק בתחום של יחסי גולש-אתר-בעל אתר.

תחום אחד הוא הפרדת תוכן האתר מן העיצוב שלו באמצעות הפיתוח שנקרא CSS. בשחר ההיסטוריה היה ה-HTML, שהוריד לעולם תוכן ועיצוב הכרוכים יחדיו לבלי התר (כמעט). כל שינוי בתוכן גרר גם שינויים בעיצוב ודרש התערבות של מומחים ומתכנתים. בשביל להבין את הבעייתיות אין צורך להיות מתכנת. אם אתה, כבעל האתר, נדרש להזעיק מתכנת כדי לשנות כל מחיר של פריט, תעדיף כבר לוותר על העדכון ולהשאיר את האתר לחובבי הז'אנר בלבד. CSS הוא פיתוח שאפשר להפריד את תוכן האתר מן העיצוב שלו ואפשר הכנסת שינויים בתוכן האתר בקלות יחסית, על אף שגם כאן נדרש עדיין איש מקצוע.

תחום שני הוא כניסתן של מערכות ניהול תוכן דינאמיות, המאפשרות לבעל האתר או לכל מי שאין בידו ידע טכני, אך יש בידו הרשאה מתאימה, להעלות, לשנות להוריד ולעדכן את התוכן של אתר האינטרנט. כאן אפשר לנשום סוף-סוף לרווחה - אתרים לא למומחים בלבד. כל בעל אתר, שהמתכנת שלו צייד את אתרו במערכת תוכן דינאמית ובהוראות המתאימות, יכול להעלות, להוריד, לשנות או לעדכן את התכנים באתר שלו.

אך בכך לא די. גם הגולש זכה לפיתוחים המשפרים את התקשורת שלו עם אתר האינטרנט. בזירה החלו להופיע חידושים חדשים בעלי שמות מאיימים - JAVASCRIPT, DHTML, AJAX ועוד, שעל אף חזותם המאיימת הפכו את אתרי האינטרנט לידידותיים להפליא. הגולש, שנדרש בעבר לשלוח בקשה מחודשת לשרת האינטרנט בנוגע לכל פרט שביקש להזין בטופס באתר או בנוגע לכל פעולה אחרת ואז נאלץ להמתין עד בוש בזמן שבקשתו הזדחלה לאיטה לאורך קווי האינטרנט האיטיים, החל להרגיש לפתע שאתר האינטרנט מגיב לבקשותיו באופן מיידי. גם שרתי האינטרנט, שהיו בסכנת קריסה מתמדת בשל הצורך לטפל בכל הזוטות ששלחו אליהם האתרים, נשמו לרווחה. ובא לציון גואל.

יפה לא? אך כל המומחים מציינים כי אנו מצויים רק בראשיתה של המהפכה. דורות חדשים של אתרים מתדפקים על דלתנו הוירטואלית ובאמתחתם שלל חידושים מסעירים. איננו יודעים מה בדיוק צופן לנו העתיד. אם היינו יודעים היינו מקימים את הסטארט-אפ הבא. אך לא יהיה זה הימור גדול מצידנו לנחש כי אתרי האינטרנט יהפכו להיות מקצועיים יותר ואף יתאימו את עצמם בהתאם לצרכיו ונתוניו של כל גולש וגולש. בקיצור, יש למה לחכות.